ההיסטוריה של הדיקור
הספרות והמחקר ההיסטוריים מעידים על תקופות עתיקות בהן היה שימוש בדיקור. הדיקור, כמו יתר הכלים של הרפואה הסינית – המוקסה,התזונה והטווינא כולם נבנו על הרעיון הטיפולי של השגת איזון. בכל מקום בו יש חוסר או עודף הפוגעים בבריאות האדם יש מקום לכלים טיפולים. הרפואה הסינית מתחילתה נתנה תשומת לב לרפואה מונעת. כמו רופאים רבים במהלך ההיסטוריה האנושית גם הרפואה הסינית תמיד טענה שיותר קל לטפל במניעה מאשר לטפל בבעיה אחרי שנוצרה
תחילת השימוש ב"דיקור סיני" היה בעזרת אבנים
הדיקור בעזרת אבנים לווה, על פי הכתבים ההיסטוריים, בשימוש במוקסה, עליה ארחיב בהמשך.
הדיקור הראשוני נעשה בעזרת אבנים אך הוא לא היה רק חדירת קצה האבן לתוך הגוף כמו שהמחטים של ימינו עושות, ה"דיקור" באבנים נעשה במגוון דרכים כדי לתת תשובה לבעיות שונות – אם צריך לטפל באבסס מוגלתי, בעיה שיכלה להסתבך בעבר עד רמה של זיהום כללי ומוות, אז צריך לחדור את עור ולאפשר למוגלה ניקוז אבל זו הייתה רק בעיה רפואית אחת. שימושים נוספים באבנים היו בהנחתן על נקודות שאנחנו מכנים היום "נקודות דיקור" ויצירת מניפולציה על אותן נקודות בעזרת תנועות מעגליות או לחיצות לעומק תוך כדי הפעלת
משקל על הנקודה לטובת הנעת אנרגיה, צ'י, בגוף לשם חיזוק איברים פנימיים או כדי לפנות עודף צ'י מאיברים הסובלים מהתכווצות. השימוש באבן נעשה בצורות שונות והתרגום לאנגלית הוא שממקד אותנו במילה "דיקור". רק לזכור שבהתחלה היו שימושים שונים שלא כללו רק אבנים עם קצה חד שיכולות לעשות חורים קטנים בגוף. מוקסה נעשית מצמח הלענה שהשימוש בו ברפואה הסינית נעשה תוך כדי שריפתו מעל העור במקומות שונים על פי הצורך הטיפולי, כדי לייצר חום ולהכניס לגוף את האנרגיות המחזקות והמחממות שלו. המוקסה היא מסוגים שונים של הצמח על פי מקומות גידול ועל פי רמות עיבוד שונות ונעשית התאמה לצורכי הטיפול כדי לנצל אותה באופן היעיל ביותר. הרופאים שטיפלו בדיקור עשו זאת ביחד עם שימוש במוקסה ויצרו כלי טיפולי שעד היום אנו עובדים אתו. מחקרים של טקסטים עתיקים מראים שכבר במאה החמישית לפני הספירה החלו לגלות נקודות בודדות שיצרו השפעה רפואית. במאה השנייה לפני הספירה, שושלת האן, כבר הייתה מערכת הבנה רפואית מקיפה ומדויקת.
התפיסה של מערכת המרידייאנים, רשת אנרגטית שמזכירה את מערכת העצבים בגופנו ומקשרת בין מסלול הנמצא על השרירים והעור לבין איבר פנימי מסוים, שדרכו ניתן לאבחן ולהשפיע על מצבי חולי של אותו איבר או איברים אחרים, מערכת זו כבר נכנסה לפעולה רפואית אצל המעמד העליון בסין שתמך והקפיד על טיפוח הגוף וחיזוקו בעזרת תזונה מתאימה, פעילות גופנית ונשימתית ותחזוקה רפואית כשצריך. בעצם כמו שאנחנו חושבים ופועלים עד היום. תחילת ה"דיקור הסיני" אם כן לא היה דווקא דיקור כמו שאנחנו מבינים את המילה וגם לא היה כל כך ממוקד בנקודות כמו שאנחנו עובדים כיום הוא היה יותר גירוי של מסלולי האנרגיה ויצירת תנועה מיטיבה. התפתחות הרפואה הסינית ובניית המפה המפורטת של מרידיאנים ונקודות דיקור, כמו שאנחנו מכירים, לקחה זמן והושפעה מהידע המצטבר ומההבנה של גוף האדם. הנקודות הפכו את רפואת הדיקור הסיני לכלי בעל יכולת דיוק כמו של לייזר – כוח עצמתי ממוקד למטרות מדויקות. לדוגמה – אם היה מגיע מטופל עם שיעול והרבה לחות בתקופת הרפואה המרידאנית, היה המטפל עובד על הנעת מרדיאן הריאות שהשיעול נובע מהן בשביל לחזקן באופן כללי ואילו ברפואה על פי הנקודות ישתמש המטפל בנקודות שיודעות לייבש לחות מהריאות, לחזק את מערכת העיכול שתומכת בייבוש עודף לחות בגוף וכמובן בנקודות שמחזקות את הריאות באופן כללי. התפתחות ההבנה הרפואית לכדי הבנה של נקודות היתה קפיצת מדרגה בהבנה הרפואית והפילוסופית של המערכת.
נקודות הדיקור התקבצו לקבוצות שונות כך שבכל מרדיאן ישנן נקודות שהן חלק מקבוצה מסוימת וחלקן נותרו בעלות משמעות מקומית או השפעה ייחודית. קבוצות הנקודות הן מעניינות במיוחד -יש קבוצות ייחודיות שחוצות מרדיאנים ולכן הנן בעלות השפעות דומות או שביחד הן מבצעות משימות רפואיות מסוימות. קבוצות של נקודות לדוגמה – חמש הנקודות הנמצאות בקצה המרוחק של כל מרדיאן, קצה האצבעות ופנימה לכיוון מרכז הגוף, מקושרות לחמש אלמנטים, הסבר בהמשך, לכן יש להן השפעות דומות ויש קבוצת נקודות המחברות בין המרידיאן עליו הן נמצאות לבין מרדיאן של איבר קרוב בין אם הוא נחשב קרוב ברמת בן זוגו בראיה של האיברים הפנימיים או שהוא קרוב לו כיוון שהם נמצאים באותה רמה אנרגטית או שהם קרובים כיוון שהם עובדים ביחד על אותם מערכות גופניות. וכאילו לא די – אז יש נקודות שמשפיעות על תדרים ורמות אנרגיה שונות בגוף ויש להן יכולת ייחודית למצבי קיצון ויש נקודות שתפקידן אינו קשור דווקא למה שהוזכר אלא רק לניסיון שהצטבר איתן עם השנים. בהמשך אנסה לפתח ולהסביר מעט על סוגים שונים של קשרים כאלה שקבוצות נקודות הדיקור יכולות להשפיע עליהן.
יין יאנג וחמשת האלמנטים
כדי לפשט את המורכבות של ההבנה הועמדת בבסיס הרפואה הסינית צריך להסביר שני דברים עיקריים – יין ויאנג הוא הראשון ביניהם. יין ויאנג הם שני ניגודים שמשלימים. החיים כולם, בכל החזיתות, בכל שלב ובכל עצמה קשורים בהם. יין הוא נמוך, קר, שקט, פנימי, איטי, בעוד יאנג הוא עליון, חם, רועש, חיצוני ומהיר. שני הניגודים האלה נמדדים תמיד ביחס לאחר ואף פעם לא ביחס לעצמם למשל – 20 מעלות צלזיוס זה יותר קר משלושים מעלות אבל יותר חם מעשר מעלות ככה שזה עומד תמיד בהשוואה למשהו נוסף.
יין ויאנג גם תלויים זה בזה כי הם בונים את המכלול – למשל יום ולילה או שמש וירח – הקיום שלנו חייב את שניהם והתמיכה הדדית והשוני הוא רק בהשוואה. יין ויאנג הם מרכזיים מאד להבנת כל נושא וגם לאבחנה רפואית – פתולוגיות יאובחנו ביחס לבריאות האדם זאת אומרת אם עכשיו האדם חולה ויש חום אז יש עודף יאנג וצריך לחזק את היין כדי לאזנו – שקט, קור, איטיות, התכנסות. בעצם כל מה שאדם חולה עם חום מבקש.
דוגמה נוספת – זמנים קבועים של הופעת סימפטומים ואופיים יכולים להעיד אם הוא סובל מעודף או חוסר יאנג או יין ולפי זה נרצה לאזנו כדי לעזור בבריאותו לחזקו למשל הופעת כאב ראש שמתפרץ רק בשעות הערב המוקדמות או התקף של שיעול שמופיע בארבע בבוקר הם חשובים לאבחון כי גם ביממה יש זמנים שהם יותר יאנג ו/או יין. ההבנה של הכלי הניתוחי הפשוט והמורכב הזה באה באופן צמוד לעבודה עם כלי נוסף שנקרא חמשת האלמנטים או היסודות.
חמשת האלמנטים
אחד הנושאים היפים והמרתקים ברפואה הסינית טמון במפגש עם חמשת האלמנטים.
היסטורית אנחנו מוצאים שורשים של ההבנה הזו כבר במאה החמישית לפני הספירה רק שמאז היא עברה קצת שינויים. חמשת האלמנטים זו תפיסה שרואה את האדם כמודל של העולם רק בקטן או במילים אחרות – מיקרוקוסמוס. ההבנה היא של הטבע הכולל ושל האדם כחלק מהטבע ולכן כפועל על אותם עקרונות היא בסיס התפיסה.
העולם מתחלק ל 5 יסודות בכל החזיתות כמו שבעונה מסוימת, לדוגמה חורף ואלמנט המים, יסוד אחד משמעותי יותר ואחד חלש יותר אז יש חוטים מקשרים נוספים בין האלמנטים, יש מערכת יחסים מורכבת בין האלמנטים שתומכים ומבקרים, מחזקים ומחלשים האחד את השני. מערכת היחסים היא מאד מורכבת, בטח בהשוואה ליין/יאנג כי כאן יש חמשה רכיבים, ומעידה על תנועה ועל היתקעויות על מחסור ועל עודף ובעצם על כל מה שאנחנו מכירים בעולם.
בכל אדם יש את חמשת האלמנטים מיום היוולדו ועוד קודם בדיוק כמו שבכדור הארץ יש את כל עונות השנה אבל רק אחת דומיננטית עכשיו אז לכל אדם יש אלמנט אחד שהוא יותר משמעותי ולכן נחפש לזהות אותו כדי להבין את הדינמיקה של היתרונות והקשיים הגופניים והנפשיים. חשוב להבין שאותו אלמנט שמשמעותי אצל אדם הוא האלמנט החזק ביותר שלו וגם החלש ביותר זאת אומרת שחוסר איזון בו יכול להוביל למחלות שונות אבל אם הוא מאוזן הוא יפרח ויפרוץ דרך אלמנט זה ולדוגמה של העונות – החורף מאופיין בגשם – הרבה מדי גשם עושה הצפות ופחות מדי עושה בצורת ככה שחוסר האיזון יכול להיות לכל כיוון ובשניהם הוא יהיה לא מתאים. כוחו וחולשתו נמצאים באותו מקום.
האלמנטים עוקבים זה אחר זה כמו שעונות השנה עושות, כך שהקשרים הראשוניים ביניהם מסתמכים בבסיס על מה שיצר האלמנט הקודם כמו שהאביב מקבל את עוצמת פריחתו מעוצמת החורף ואם היה חורף גשום ופורה אז כך יהיה האביב ולהפך.
האלמנטים, עונת השנה, עונת החיים ואיך הן מזינות זו את זו
אלמנט מים – החורף הוא המאפיין של המים, הזרע שנטמן באדמה ומחכה להתבגר כדי להניץ, העובר הנמצא ברחם אימו ועובר תהליכים ליצירת הנפש והגוף לפני הפריצה, הדברים הקורים בחיים בתהליך של הבשלה לקראת יציאתם החוצה זו בעצם התקופה העוברית, הנסתרת, תקופה של קור ואי פעילות דינמית חיצונית.
אלמנט המים מזין את אלמנט העץ.
אלמנט העץ – אביב היא העונה של פריצה החוצה של כל הניצנים והיציאה החוצה של הגורים שהומלטו במהלך החורף במערה ופתאום יוצאים למפגש ראשוני עם הדשא המוריק והפרחים הראשונים – כל אלה מעידים על אנרגיית הפריצה של אלמנט העץ.
תהליך הלידה ואחריו הצמיחה המהירה של התינוק שגדל לילד ולנער עד הפיכתו לבוגר – זו תקופת העץ בשלבי החיים. בנייה של מטרות ויעדים ונחישות להשגתם, היכולת לתכנן תכניות ולבנות את הדרך להגשימן, ההשראה והחלום הם בבסיס העץ.
אלמנט העץ מזין את אלמנט האש.
אלמנט האש – קיץ הוא שיא הבשלות של הטבע. השלב בו העצים והצמחים בשיאם ופרותיהם נקטפים, השלב בו הטבע מוצף בשמש בוגרת, שמש עוצמתית. האש מסמלת את השלב של שיא הבגרות. הזרע שנבע מהמים והנץ בתקופת העץ עכשיו הוא בשיאו. תפקודן של כל המערכות הוא מכסמלי ותחושה שאין גבולות מאפיינת את האש שבוערת לכל הכיוונים בו זמנית.. תקופת האש היא לא ארוכה כי מיד מתחילה תקופת האדמה שקשורה בסוף הקיץ בה הכל מתחיל לקמול, הצמחים מתייבשים, הירוק מצהיב והאדם מתחיל את שנות דעיכתו.
כשם שלא ניתן להאריך את עונות השנה כך גם לא ניתן להאריך את תקופת האש של האדם, את תקופת שיאו.
אלמנט האש מזין את אלמנט האדמה.
אלמנט האדמה – האדמה מקבלת לתוכה את פרי האש – את הגחלים.
האדמה אמורה להכיל את שהיה קודם, בשיא, להכיל ולעכל.
תפקיד האדמה הוא לקחת את מה שנותנת האש ונותנים יתר האלמנטים, ולעכלם לתוכה – לראות איך החומרים החדשים משתלבים במערך הקודם. בדומה למערכת העיכול שאמורה לקחת תפוח ולעכלו כך שאפשר יהיה לקחת את האנרגיה ממנו להזין בה איברים פנימיים או במילים הקודמות – לשלב אנרגיה חדשה בזו הקיימת.
העונה בה נוכחת האדמה היא עונת סוף הקיץ, אחרי שהכול היה בשיא ולפני שהוא נושר וקמל לתוך הסתיו.
תפקידה הוא ליצור מתינות, סבלנות, יכולת הכלה של החדש, יכולת השתנות אטית ושלווה.
אלמנט האדמה מזין את אלמנט המתכת.
אלמנט המתכת – הסתיו המסמל את המתכת היא תקופה בה העלים נושרים, הצמחים מתפרקים לתוך האדמה והטבע נפרד מתקופתו הדינמית. במסלול חיו של אדם הסתיו מסמל את הזקנה, את ההתכנסות את הירידה בתנועה הגופנית, את הניתוק אט אט מהחיים החברתיים, הגשמיים ולבסוף מהחיים עצמם. המתכת מתכנסת לתוך עצמה ומצטמצמת כדי שבחורף יוכל הטבע ליצור שוב את גרעיניו כדי שינצו באביב, יפרחו בקיץ, יבשילו בסוף הקיץ ויאספו מחדש לתוך האדמה בסתיו. אלמנט המתכת מזין את אלמנט המים.
כמו המאפיינים שמוזכרים, ישנם מאפיינים בכל חזית בחיים שמחולקים לפי חמשת האלמנטים. אספתי בטבלה כמה נושאים נוספים
מערכת היחסים בין האלמנטים היא מורכבת. כמו יחסים בתוך משפחה גם כאן יש קרבה/ריחוק בין אלמנטים שונים בתקופות שונות לפי עונות השנה/ עונות החיים/ שעות היממה ועוד ועוד. . מעגלי היחסים נבנים על יסודות ברורים שכמו בכל מערכת – גם כאן יש יוצאים מהכלל. בחרתי להציג את "מעגל ההזנה" ואת "מעגל הבקרה" כדוגמאות בגלל שהם משמעותיים מאד אבל כדאי לדעת שיש סוגים נוספים של יחסים בין האלמנטים.
מעגל ההזנה הוא הראשון – אחרי הסתיו מגיע החורף ואחריו האביב וכל אחד תלוי באיך היתה העונה הקודמת למשל אם החורף היה יבש באופן משמעותי אז גם האביב יהיה יותר חלש ובעקבותיו הקיץ וכן הלאה.
במעגל ההזנה כל אלמנט מזין את האלמנט האחריו באופן הבסיסי ביותר כמו אמא שמזינה את הילד שלה.
כל מערכות היחסים יכולות להיות חיוביות ותומכות ויכולות להיות שליליות ולצאת מאיזון או במילים אחרות – לגרום לבעיות/מחלות.
פתולוגיות אפשריות של מעגל ההזנה –
- העמסת יתר – אמא שדוחפת/חונקת/מעמיסה יתר על המידה על הילד.
נדמה לנו שהסוג הזה של הבעיה הוא הצנוע בשכיחותו ובעצמתו אבל זה רק למראית עין. צריך לזכור שתרבות השפע של חיינו גורמת לבעיות רבות וחדשות שלא היו בעבר. (השמנת יתר, בלבול יתר, עודף גירויים ועוד). עובדה מחקרית מרתקת ורלבנטית היא הסטטיסטיקה שמעידה שכיום מתים יותר ילדים במערב ממחלות של עודף האכלה מאשר מבעיות של מחסור באוכל. - העמסת חסר – אמא שלא מזינה מספיק את הילד מבחינת צרכיו. זה יכול להיות לא בכמות מספקת, רואה אותו רק לפני השינה כי היא עובדת עד מאוחר או שלא מזינה אותו בחומרים שהוא צריך – למשל אם היא יושבת איתו על שעורי בית אבל לא מלטפת אותו בשום שלב או מכינה לו אוכל אבל לא יושבת לשמוע מה שלומו וכו'. כמובן שהזנה היא נכונה במישור הנפשי כמו גם במישור הגופני של הזנת מזון פיזי/נפשי ורוחני.
- צריכת יתר של הילד – נכון שצריכת יתר מתחילה במתן יתר של האימא,- פינוק/הגנה/עטיפה וכ"ו אבל המציאות שנוצרת מותירה את האם עם חסר מתמשך, התשה מצטברת וחוסר יכולת להניק לילד ולעצמה.
מצב זה הוא טבעי בשלבים הראשונים של החיים של הילד בהם שילוב של נתינה, הנקה והעדר שעות שינה בנוסף לשינוי הקיצוני בחיים מייצרים החלשה של האם. זה השלב בו טיפוח הכוחות של האם הוא משמעותי ביותר וזו אחת הסיבות ליחס הנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה. מזכיר לנו – כל אישה רביעית. - צריכת חסר של הילד – זו תוצאה של נתינה לא מאוזנת של האם שמכוונת את הילד לבקש פחות ממה שהוא צריך ופחות ממה שהיא יכולה לתת ואז כשהאימא מתפנה לתת ורוצה – הילד לא נמצא שם לקבל. את המציאות הזאת אנחנו רואים בעיקר בגיל ההתבגרות של הילדים שפתאום ההורים מרגישים שהילד לא רוצה את עצתם, את קרבתם ואת רצונם לתת. זה מצב מאד לא פשוט שההורים נמצאים עם כוחות לנתינה ואין למי.
סיכום – מעגל ההזנה, כמו יתר המעגלים, עובד בדרך כלל באופן תקין וטוב. מצבי קצה שמים אותו באחת הסיבות הנפוצות בעולמנו להיווצרות בעיות. ה"תקינות" הטבעית שאנחנו מניחים לגבי אהבת אמא-ילד ולהפך אינה כה יציבה וחסונה בדור שלנו וצריך להיות עם רגישות רבה כדי לזהות מתי המצב יכול לגרום לסכנה ומחייב התערבות ומתי המצב הוא גמיש אבל באווירה חיובית והוא יסתדר ללא התערבות.
מערך נוסף של תקשורת בין האלמנטים מכונה "מעגל הבקרה" שגם בו יש את הצדדים התומכים ומכוונים באופן חיובי ויש את אלה שמקצצים יותר מדי את הכנפיים הצעירות בעזרת ביקורת.
מעגל הבקרה – מעגל של תקשורת האלמנטים במערך מבקר.
הורים שמים גבולות לילדיהם כדי שיגדלו באופן מעצים. הביטוי מהמקורות – "חוסך שבטו שונא בנו" בא כדי להדגיש את חשיבות השמת הגבול עד כדי שהורה שאינו שם גבול של איסור לילדו – זה סימן שהוא לא מספיק מכינו לחיים ומכך שהוא פחות אוהב אותו.
דברים בטבע צריכים גבולות שיאפשרו להם למצות את הפוטנציאל שלהם ולא להתפזר ולבזבז משאבים לתוך הערפל.
הנחל צריך גבול כדי שלא ילך לאיבוד ויתפזר על האדמה, הנהר צריך גבול מאותה סיבה וכך גם הים. אלמלא היה להם גבול ברור הם לא היו עומדים בפני עצמם.
עצמאות של דברים ושיתוף פעולה טמון בהמצאות הגבול. ההגדרה תוחמת את הפרט, גם אם הוא אוקיינוס, ומאפשרת להתייחס לתפקודו. מעגל הבקרה נוצר כדי לשמור על הגבול של כל אלמנט כדי שיוכל להפנות את כוחו להתחזק ולמצות את הפוטנציאל שלו. מעגל הבקרה עובד על רציונל מאד ברור בטבע וכל אלמנט יודע לתחום את האלמנט אותו הוא מבקר. האש מבקרת את המתכת ו"מאיימת" בהתכה אם תתפזר מדי, , המתכת מבקרת את העץ ויכולה במכת גרזן להגביל את התפרסות ענפיו לכל אבר, המים מבקרים את האש ויכולים לכבות את המקומות אליהם היא לא צריכה להגיע, העץ מבקר את האדמה ובעזרת שורשיו הוא יכול לעצור את האדמה מלנוע או להתפזר, כמו במורד של הר, , והאדמה מבקרת את המים וחוצצת את גבולות הנחל שלא ילך לאיבוד ויתפזר. שמירה על עוצמה ושמירה על יעוד הם מבסיס חוסנם של האלמנטים. מעגל הבקרה שומר עליהם. מעגלי היחסים בין האלמנטים מיועדים לתמוך ולפרגן האחד לשני אבל במצבים של חוסר איזון הם יכולים להיות הרסניים זה לגבי זה. הבנת מערך היחסים ואבחון היחסים הפגומים עומד בבסיס התובנות של בריאותו הגופנית והנפשית של האדם.
ההיסטוריה של הרפואה הסינית
משתלבת בהיסטוריה של סין ובעקבותיה גם בהיסטוריה של מדינות נוספות במזרח ובשתי המאות האחרונות – גם של מדינות במערב. הרפואה הסינית צועדת עקב בצד אגודל כדי לייצר רפואה שמשתפרת כל הזמן, כולל בימנו אנו, ומתאימה את עצמה לצרכים הרפואיים של הדור שלנו תוך כדי ראיה עמוקה והבנות רפואיות שמסתמכות על ההיסטוריה של התפתחות הרפואה. הרפואה הסינית היא דוגמה לארגז כלים שיכולותיו פורצות את קירות הברזל של המחשבה המדעית המודרנית בגלל השילוב המיוחד בין הגוף והנפש ובזכות העבודה העיקשת שנמתחת היסטורית המון שנים לאחור וכל הזמן מביטה לעתיד.
